למה עו"ש הוא לא "בטוח"?
עו"ש הוא כמו הכניסה לבית - המקום שבו הכסף נכנס ויוצא: משכורת, הוצאות, הוראות קבע. הבעיה מתחילה כשהכניסה הופכת למחסן.
כסף שיושב בעו"ש לא מייצר כמעט כלום. בינתיים, ריבית בנק ישראל עומדת על 3.75% והמחירים ממשיכים לעלות. המספר בחשבון נשאר אותו מספר - אבל כוח הקנייה שלו קטן.
3.75%
ריבית בנק ישראל
0.1%
ריבית ממוצעת בעו"ש
3.65%
הפער שאתם מפסידים
כמה זה שווה בפועל?
נניח שיש לכם 50,000 שקל שיושבים בעו"ש כבר שנה. קרן כספית, שמחוברת לריבית בנק ישראל, תניב בסביבות אותה רמה - פחות דמי ניהול קטנים.
50,000 שקל בעו"ש לשנה
50,000 × 3.75% - בין מה שעו"ש נותן לבין מה שקרן כספית נותנת
התוצאה
1,875 שקל שהלכו לאיבוד
לא תיאוריה - כסף שיכול היה להיות שלכם, ואתם מוותרים עליו בלי לדעת שבחרתם לוותר.
למה הבנק לא מספר לכם את זה?
כי זה לא האינטרס שלו. הכסף שיושב בעו"ש שלכם - הבנק מלווה אותו לאחרים בריבית גבוהה.
| הבנק מרוויח | כ-450 שקל |
|---|---|
| הבנק מחזיר לכם | כ-10 שקל |
| הפער שנשאר אצלו | כ-440 שקל |
זה לא קנוניה. זה עסק. אבל כדאי לדעת שאתם צד בו.
לא כל שקל צריך לעשות אותה עבודה
הטעות הנפוצה היא לחשוב שיש רק שתי אפשרויות: עו"ש או "השקעות". בפועל, לכסף יש כמה תפקידים שונים:
- כסף לשוטף - נשאר בעו"ש. חד משמעית. צריך להיות זמין.
- כרית ביטחון - נזיל וסולידי - אבל לא חייב לשכב בעו"ש.
- מטרה קרובה - דירה, שיפוץ, רכב - פתרון סולידי ונזיל יחסית.
- טווח ארוך - כאן הכסף יכול לקבל תפקיד אחר לגמרי - צמיחה ובניית הון.
דוגמה: 120,000 שקל שמסתתרים
יש לכם 120,000 שקל בעו"ש. זה נשמע מעולה - אבל כשמסתכלים מקרוב, מגלים שזה לא באמת "120,000 פנויים":
| הוצאות החודש הקרוב | 15,000 שקל |
|---|---|
| כרית ביטחון | 45,000 שקל |
| חופשה ורכב בשנה הקרובה | 30,000 שקל |
| פנויים לטווח ארוך | 30,000 שקל |
ברגע שמחלקים לפי תפקידים, השאלה משתנה. לא "מה לעשות עם הכסף בעו"ש?" אלא "איזה חלק יכול להתחיל לעבוד?" - זו שאלה הרבה יותר טובה.
עו"ש הוא לא אויב. הוא פשוט לא אמור להיות הבית הקבוע של כל הכסף שלכם.
השלב הבא: לתת לכל שקל תפקיד.
רוצים להבין איך מסדרים את הכסף לפי תפקידים? המדריך לחלוקת כסף לפי מטרות.
כסף שמחכה ולא צריך בקרוב? קרן כספית - חניון חכם לכסף שמחכה